בין גראד לגראד על תושבי הדרום, סוגיה נוספת הסעירה מדינה שלמה במשך יומיים – הקמע הישראלי למשחקים האולימפיים 2012 בלונדון.
לא ברור כיצד ראשי הועד האולימפי הגו את הרעיון הגאוני הזה, למכור את הטובים שספורטאי ישראל תמורת סכום שדווח כעומד על מאה אלף שקל, וקיבלו בתמורה תינוק זב חוטם בחיתול.
שלא תהיה כל טעות – חברת "אסם" שחטפה גם היא חלק גדול מהאש בימים האחרונים, היא לא האשמה בסיפור הזה. אפשר לטעון שהם התקמצנו קצת בהתחשב במה שיכלו להציע לוועד האולימפי, אבל לא הרבה מעבר לזה.
מנגד, ראשי הועד האולימפי חטפו את ההצעה הראשונה שקיבלו בלי להשקיע דקה מיותרת של מחשבה לעומק על כמה הסכום הכספי הזה בעצם שווה באמת לספורטאים (ואולי לא התכוונו כלל שהכסף יוזרם לספורטאים עצמם?..), ובעיקר למסר שיש בקמע עצמו שהוא ללא ספק חמוד, אבל בעל קונוטציות בעיתיות כשמדובר בספורטאים וספורטאיות מקצועיים, חזקים ומוכשרים.
בראיון לתוכנית רדיו הגן מנכ"ל הועד האולימפי אפרים זינגר על הבחירה בתינוק של "אסם" וטען שיש צורך להחדיר את נושא הספורט וההישגיות כבר בגיל צעיר מאד לילדים ולכן הדמות של התינוק מתאימה ביותר והוסיף שגם אם הייתה טעות בשיקול הדעת בבחירת הקמע, הרי שלפחות יש להסתכל על הצד החיובי של הסאגה הזו והוא שחברה מסחרית בישראל בכלל הסתכלה לכיוון של הועד האולימפי וספורטאי ישראל והסכימה לגייס סכום כלשהו למאמץ הספורטיבי שלהם.
זינגר טען עוד בראיון שחברות מסחריות לא בדיוק עומדות בתור לתרום כספים או לתת חסויות לספורטאים ולכן הוא מתקשה להבין את המתקפה התקשורתית והציבורית על חברת "אסם" ועל הועד האולימפי, גם עם במחשבה שנייה נעשו כמה טעויות בדרך.
בזה זינגר צודק.
בעוד משלחות אולימפיות בארצות אירופאיות ובטח בארה"ב למשל מחוזרות בסכומים של עשרות מיליוני דולרים על ידי חברות מסחריות, הועד האולימפי כאן צריך לצאת לפשוט יד ולצאת לחפש את אותן חברות שיסכימו לתרום משהו למאמץ הספורטיבי הלאומי, ולכן הגישה היא קודם כל נותנים לך – תיקח.
בסופו של דבר החליטו הועד האולימפי ו"אסם" בעקבות הסערה לרדת מהתינוק של "במבה", אבל הוא לעד יהווה תזכורת לניהול בעייתי שלא להגיד כושל של מערכת הנתמכת בעיקר מכסף ציבורי שאמורה לפעול במקצוענות וברגישות.
למי שכבר הספיק לשכוח, לתינוק של "במבה" קדם תואם "קישקשתא" שגם הוא התברר כבחירה לא בדיוק מוצלחת ונפסל מטעמים משפטיים.
ואותי מדאיגה בעיקר השאלה - איך אפשר לסמוך על גוף שמקבל יום יום החלטות גורליות שמשפיעות על הקריירות של הטובים בספורטאי ישראל, אם הם לא מצליחים לעשות החלטה נכונה קטנה על קמע מסכן שבסופו של דבר, בינינו, גם מיותר לחלוטין?