גידול שחקני טניס מקצוענים הוא אחד מהדברים הקשים והמאתגרים למאמנים, להורים, ובטח לשחקנים הצעירים.
עד לפני עשור רוב שחקני הטניס שהצליחו גם בזירה העולמית גדלו במרכזי הטניס בישראל ולא במועדונים. במשך אותן שנים, מרכזי הטניס החליטו להשקיע את רוב המשאבים בשניים שלושה ילדים מצטיינים, לדעתי תוך כדי שיטה שטעות ביסודה המבוססת לא רק על שימת כל הביצים בסל אחד אלא גם תוך כדי דיכוי של ייצר התחרותיות משאר הילדים. זאת ועוד - גם המומחה הכי גדול בעולם לא יכול להבטיח לשחקן או לשחקנית שמדורגים במקום הראשון בגיל 11-13 שהם יהיו שחקנים מצליחים אחרי גיל הנוער.
מאמני טניס במועדונים השייכים לאיגוד הטניס, החלו בשנים האחרונות ביוזמות פרטיות לקבץ גם הם שחקנים מוכשרים יותר או פחות על מנת לתת לילדים יחס יותר אישי ומקצועי.
משפחות רבות משקיעות המון כסף בילדיהם להבטיח שיקבלו את אימוני הטניס והכושר הטובים ביותר שהם יכולים ומוציאים אלפי שקלים בחודש לא כולל נסיעות לחו"ל בטניס של ילדיהם.
כל יוזמה של מאמן המאמין שביכולתו לקדם שחקנים לרמות גבוהות יותר היא מבורכת, אבל נוצר מצב שהמון ילדים טובים שאין להם משאבים כלכליים לא יכולים להתקדם ולהתאמן ברמות הגבוהות.
הבעיה הגדולה ביותר היא ששחקנים היום בגיל צעיר המדורגים במקומות הראשונים בארץ מאבדים קצת פרופורציות ואת הרעב להשתפר מכיוון שהם חושבים שהם יותר טובים ממה שהם באמת, ורק בנסיעות לחו"ל הם פוגשים את הרמות הגבוהות באמת.....
המלצתי לאיגוד הטניס במיוחד לאור עידוד הפן המקצועי והפניית המשאבים לילדים ולמאמנים באיגוד היא לחזור ולרכז ילדים וילדות מוכשרים תחת קורת גג אחת כמו שהיה בשעתו ב"אקדמיה" שפעלה בזמנו במכון ווינגייט.
האקדמיה ההיא פעלה בדורם של יוני ארליך,אייל ארליך, נועם אוקון, אנדי רם ועוד רבים וטובים שעברו את רוב גיל הנוער במכון, למדו וגרו שם כל השבוע באווירה מקצוענית, אווירה שתרמה לייצר התחרותיות. המודל הזה של לקיחת 15-20 בנים ובנות ולהשקיע בהם מגיל צעיר באימונים ברמה הכי גבוהה בתנאי פנימייה עם מאמנים המתוגמלים בהתאם הוכיחה את עצמה בעבר, ועובדת בהרבה מקומות בעולם כיום.
כמובן שלא לכל ילד יש את מבנה האישיות והרצון לגדול בתנאי פנימייה או באקדמיה, אבל הסיכויים לגדל כך דור יותר מוצלח, הרבה יותר טובים.
מאמנים המנהלים כיום מסגרת פרטיות נמצאים לפעמים במלכוד, מכיוון שההורים הם שמממנים את המשכורת של המאמן ולכן המאמנים מנסים לרצות את ההורים ואת ילדיהם רק בשביל שלא יינטשו. ברגע שהמאמן לא יהיה תלוי בשחקן ולא יחשוש למשכורתו, הוא יוכל להיות אובייקטיבי ולתת את כולו לשחקן/ית.
למאמנים של שחקנים בגילאי הנוער יש משימה קשה במיוחד מעבר לעבודה על המגרש והיא לאתגר את הילדים על בסיס יומי ולהוות דוגמא. החינוך להישגיות ומצוינות בכל ספורט מתחיל בגיל צעיר מאוד ודורש אווירה תחרותית לאורך שנים.
ברור שלא כולם שורדים, אבל אלא ששורדים - הם בדרך כלל גם האלופים הבאים.